פסק-דין בתיק ה"פ 25569-08-11

עניינו של הליך זה בטענות המבקשים בדבר זכויותיהם בנכס, אשר נמצא בהליך כינוס נכסים לטובת משיב 1, בגין חוב כספי של משיב 4, אביהם של המבקשים, למשיב 1.

1.            הנכס מצוי במקרקעין הידועים כגוש 30615 חלקה 34 מאדמות בית חנינא שבירושלים (להלן - הנכס). בהמרצת הפתיחה עותרים המבקשים לסעד הצהרתי, הקובע כי המבקשים הם הבעלים והמחזיקים הבלעדיים בנכס; סעד שיצווה על המשיבים 1 ו-2 להימנע מלבצע הליכי כינוס נכסים או פינוי בנכס, אשר יפגעו בזכויות המבקשים בנכס; וכן צו עשה אשר על פיו לאחר שיסתיים הסדר המקרקעין בנכס, ירשמו המבקשים כבעלים ומחזיקים בלעדיים בנכס.

2.            כאמור לעיל, מבקשים 1 עד 3 (להלן - המבקשים) הם בניו של משיב 4, אשר כונה בהמרצת הפתיחה "המשיב הפורמלי". משיב 4 הינו חייב של משיב 1, אחר שמשיב 1 פתח כנגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים שמספרו -----(לנוכח האמור, יכונה להלן משיב 4 - החייב; והתיק האמור יכונה - תיק ההוצל"פ). בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.4.11, מונה משיב 2 ככונס נכסים על הנכס מטעמו של משיב 1.

3.            על פי הנטען בהמרצת הפתיחה, הלכה למעשה אין לחייב זכויות בנכס, ומכאן הסעדים המבוקשים. על פי הנטען, בשנת 1965 רכש החייב את הנכס והתגורר בו עם רעייתו ובניו, הם המבקשים. בשנת 1977, כנטען, עזבו החייב ורעייתו את הנכס ועברו להתגורר במקום אחר בבית חנינא. מאותה העת מתגוררים בנכס מבקש 3, רעייתו וילדיו, כאשר לפני כשנה נפטר מבקש 3 אך משפחתו עודנה מתגוררת בנכס. עוד נטען, כי ביום 5.11.91 רכשו המבקשים מאת החייב את כל זכויותיו בנכס, על פי הסכם מכר שאומת ונחתם לפני עו"ד עיסא חאמד ז"ל (להלן - ההסכם), ולפיכך אין עוד לחייב זכויות בנכס.

4.            לטענת משיבים 1 ו-2, החייב הינו בעל הזכויות בנכס, וההסכם שהוצג בדבר העברת הזכויות בנכס מהחייב לבניו, המבקשים, אינו אלא הסכם למראית עין.

5.            בתמיכה לטענות הצדדים הוגשו תצהירו של מבקש 2 ושל משיב 2, אשר נחקרו על תצהיריהם הן במסגרת בקשה לסעד ביניים והן במסגרת ההליך העיקרי.

כבר עתה יוטעם כי החייב לא העיד בפני. קודם שנפתח הליך זה בבית המשפט המחוזי, יזמו המבקשים הליך דומה בבית משפט לענייני משפחה במסגרת תמ"ש 13897-08-11. בגדרו של אותו הליך הגיש החייב תצהיר, וזה צורף להמרצת הפתיחה שבפני כנספח יא. עם זאת, תצהירו של החייב לא הוגש כתצהיר התומך בהמרצת הפתיחה. כאמור בסעיף 38 להמרצת הפתיחה, התצהיר שניתן לתמיכה בתובענה היה תצהירו של מבקש 2. זאת ועוד, אף שהחייב צורף כמשיב, לא הוגש בפני כל תצהיר מטעמו בתשובה לתובענה, אף שהוצהר כי בוצעה לו המצאה כדין והוא מודע להליך.

דיון

6.            בתחילת ההליך הועלו טענות בכל הנוגע לסמכותו של בית משפט זה לדון בהמרצת הפתיחה, נוכח הוראת סעיף 7 לפקודת הסדר המקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט -1969. בסופו של דבר, בשלב שמיעת הסיכומים בעל-פה הסכימו שני הצדדים, כי בית משפט זה מוסמך להכריע במחלוקת שבינם לבין עצמם, בבחינת פסק דין גברא, להבדיל מפסק דין חפצא. כך הסכימו הצדדים, בין היתר, לאחר שנשמעה עמדת פקיד ההסדר, כי פרשנותו הנכונה של הסעיף האמור במצב שבו הליכי ההסדר הוקפאו מחייבת מסקנה, כי אין בו כדי למנוע פנייה לבית משפט במקרה מסוג זה שבפנינו. בעניין זה תמימת דעים אני, בכל הכבוד, עם פקיד ההסדר. כפי שנעשה בע"א 10559/08 עיזבון המנוח אחמד עזאת נ' רבחי זאכי מוחמד שרים (פורסם במאגרים; 4.5.10), כך גם כאן יובהר כי ההכרעה מחייבת בין הצדדים לבין עצמם, מבלי לגרוע מסמכויות פקיד ההסדר או להשפיע על הליכי הסדר המקרקעין בעתיד. לאור הסכמת הצדדים, אין צורך להרחיב בעניין זה.

7.            לגופם של דברים - נוכח מכלול הראיות, וכפי שיפורטו הדברים, סבורה אני כי אין להיעתר למבוקש בתובענה, אחר שהמבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם ולא שוכנעתי כי אכן הזכויות בנכס הועברו למבקשים בהסכם העברה-של-אמת.

8.            המבקשים מבססים עצמם על הסכם שנטען כי נעשה בשנת 1991, אך למרות זאת לא עלה בידי המבקשים להציג בפני כל אסמכתא בדבר דיווח אודות הסכם זה לרשות מרשויות המדינה. כיוון שמדובר בהסכם במקרקעין, הרי שקיימת חובה לדווח אודותיו לרשויות המס, אך דיווח כזה לא נעשה. כמו כן, אין מחלוקת כי ההסכם לא דווח לפקיד ההסדר. המבקשים ביקשו להסביר מחדל זה, כמו גם את מחדלם בעניין הדיווח לרשויות המס, בכך שלנוכח היותו של הנכס בתהליך הסדר, וכיוון שזכות הבעלות איננה רשומה בלשכת רישום מקרקעין, לא ראו טעם בדיווח כזה.

9.            הסבר זה איננו משכנע, בוודאי לא בשים לב למכלול הראיות שהובאו בפני. אין זה נכון כי בשעה שנכס מקרקעין מצוי בתהליך הסדר, אין טעם בדיווח אודות הסכם בקשר אליו לפקיד ההסדר. דיווח כזה עשוי בוודאי להועיל במצבים של עסקאות מאוחרות בנכס, וכן בכל הנוגע לזכויות נטענות של צדדים שלישיים, כפי שארע במקרה דנן. כמו כן, לא ניתן הסבר של ממש מדוע לא דווח ההסכם לרשויות המס.

10.         זאת ועוד, הסכמים מסוג זה מדווחים כדבר שבשגרה לרשות המקומית, תוך הצגת ההסכם בפני הרשות, על מנת להוכיח את העברת הזכויות לצורך עדכון שם החייב בארנונה. המבקשים לא הציגו בפני בית המשפט אסמכתא לכך שבזמנו נעשה דיווח לעירייה, בצירוף ההסכם. כל שהביאו הם בהקשר זה הינו תדפיס "פירוט יתרות לחשבון" מאת גזברות עיריית ירושלים מתאריך 22.6.11, שבו נרשם כך:

"שם: קרשי גודת ארנונה למגורים".

זיהוי נכס 30616-034-001-0111 פעיל

תאריך תחולה: 1.1.92".

בהמרצת הפתיחה נטען, כי מסמך זה של העירייה תומך בטענת המבקשים בדבר זכויותיהם בנכס ומעיד על כך כי עוד בשנת 1992 דווח ההסכם לעירייה. אינני סבורה כי זו המסקנה העולה מן המסמך. תוכנו איננו מדבר בעד עצמו. כלל לא ברור מה משמעות המילים "תאריך תחולה: 1.1.92", ולא ברור כי מועד זה מציין דיווח על העברת בעלות. ניתן להעלות על הדעת פרשנויות רבות נוספות לדברים, כגון: שמועד זה מציין את התאריך בו נמדד הנכס או זוהה באותו מספר שבו הוא מזוהה עתה, שבמועד זה הועברה החזקה בנכס, להבדיל מבעלות, או כל עניין אחר. טענת המבקשים בדבר הפרשנות הראויה למילים אלו, צריכה היתה להיתמך בעדות מטעם אדם הבקי בדברים, כדוגמת איש מחלקת הארנונה של עיריית ירושלים. ואולם, העד היחיד מטעם המבקשים בהליך זה היה מבקש 2, והוא לא ידע למסור בעת חקירתו הנגדית נתונים בכל הנוגע לדיווח אודות ההסכם לעירייה וכיצד נעשה דיווח זה (פרו' מיום 6.10.11, ע' 8, ש' 21 ואילך). מדבריו עלה, כי הדיווח נעשה מטעם אביו, אך זה, כאמור, לא העיד בפני.

11.         יצוין, כי המשיבים מצידם הגישו מסמכים הנוגעים לרישומים בגזברות עיריית ירושלים, וטענו כי מאותם מסמכים עולה מסקנה הפוכה. גם לטענות אלה לא אוכל להתייחס, אחר שלא הובאו עדים מתאימים לצורך הבהרת העולה מן המסמכים ופרשנותם. מכל מקום, נטל הראיה הינו על העותרים להכרה בזכותם בקשר לנכס, ונראה כי אלו לא עמדו בנטל זה על דרך הפנייה למסמך מטעם עיריית ירושלים.

12.         באותו הקשר הציגו משיבים 1 ו-2 מסמך, הנחזה להיות תצהירו של החייב, אשר על-פי האמור בו נחתם בפני עו"ד ביום 4.11.04. בתצהיר זה מבקש החייב "להעביר תשלום אגרת ארנונה לנכס הנ"ל - שהוא בבעלותי - על שם נכדי קרש אסאמה - מתאריך: 1.1.04 - עד היום, והנכס ראוי לשימוש". מספר הנכס המצוין באותו מסמך הוא: 30616-034-000-0112.